רותי בת 42, מנהלת בחברת הייטק, יודעת בדיוק כמה חשוב לטפל בפנסיה, וגם יודעת להסתכל על מספרים מורכבים. "כל פעם אני אומרת לעצמי שאני אתמודד עם זה בחודש הבא," היא מספרת. "עברו שלוש שנים."
רותי לא לבד. מחקרים חדשים מגלים תופעה מפתיעה: מיליוני ישראלים מבינים, משכילים ובעלי יכולת כלכלית נמנעים באופן עקבי מלטפל בפנסיה שלהם – למרות שהם יודעים שזה חיוני, שיש לזה משמעות כספית עצומה, שבעידן האינטרנט קל להגיע לכל המידע.
מדובר במחקרים ממדינות שונות שמצביעים על דפוסי התנהגות דומים בכל רחבי תבל, לא רק בישראל.
התופעה: מה באמת קורה?
המחקרים השונים מזהים כמה דפוס התנהגות/התייחסות מוכרים ומטרידים:
הצהרות כוונות ללא מעשים – אנשים מתכננים לטפל בפנסיה, אך מעולם לא עוברים לפעולה של ממש. בשוודיה, 76% מהנסקרים אמרו שתכננו ללמוד יותר על הפנסיה – "זה פשוט לא קרה".
דחיית החלטות חשובות – החלטות כמו העברת כספים, בחירת מסלולי השקעה או בדיקת זכויות – נדחות שוב ושוב.
"אני אטפל בזה מחר" – העדפה ברורה לעסוק בכל דבר אחר – קניות, טיולים, אפילו משימות עבודה מייגעות – רק לא תוכנית הפנסיה.
למה זה קורה? הגורמים המפתיעים
ההסברים לתופעות האלה הם מגוונים וכמובן שדורשים הרחבה והעמקה. אלו העיקריים, ממש בקצרה:
עומס מנטלי מהמורכבות – "המערכת הפנסיונית מורכבת מדי", אומרים 77% מהנסקרים במחקר השוודי. המוח האנושי פשוט "נסגר" מול ריבוי אפשרויות ומונחים טכניים.
דוגמה מהחיים – אבי, בן 47, ניסה לבדוק את הפנסיה שלו באתר חברת הביטוח. "היו שם 15 מסלולי השקעה שונים עם שמות שלא הבנתי. עצרתי באמצע".
פחד מלעשות טעויות
ככל שהחלטה נתפסת כחשובה יותר, כך גובר החשש מלבחור רע. "אני מפחד שאחליט משהו שיעלה לי אלפי שקלים", מסביר יוסי בן 39.
תחושת "אובדן מיידי"
חיסכון נתפס כ"וויתור" על דברים שאפשר ליהנות מהם היום. המוח שלנו רגיש יותר ל"אובדן מיידי" מאשר לרווח עתידי.
"זה רחוק מדי"
בגיל 30 או 40, פרישה נראית כמו עתיד רחוק. המוח מתקשה להתחבר לצרכים של "האני העתידי".
מה באמת קורה כשלא מטפלים?
המחיר הכלכלי של ההימנעות מטיפול שוטף בפנסיה הוא כבד יותר ממה שאנשים מבינים:
חיסכון לא מספק – שליש מהאנשים חוסכים פחות מ-4% מהשכר, כשההמלצה היא 10%. הפער הזה אומר עבודה שנים נוספות או ירידה דרסטית ברמת החיים בגיל הפרישה.
החלטות רעות מחוסר בחירה– כשלא בוחרים, המערכת בוחרת בשבילכם – לא תמיד למטרתכם.
הפסדי כסף מיותרים– דמי ניהול גבוהים, כפל ביטוחים, תוכניות לא מתאימות – יכולים לעלות עשרות אלפי שקלים.
מתח וחרדה– אנשים שלא יודעים מה המצב שלהם דואגים יותר ללא הפסקה.
מי הכי נפגע מהתופעה?
המחקר מגלה שההימנעות מטיפול בפנסיה פוגעת בצורה לא שווה:
נשים יותר מגברים– נטייה להסתמך על בן הזוג או להרגיש פחות בטוחות בהחלטות פיננסיות. בשנים האחרונות תופעה זאת מצטמצמת אבל עדיין קיימת.
אנשים עם הכנסה בינונית– יש יותר מדי כסף כדי "לא לחשוב על זה", אבל לא מספיק כדי לשכור יועץ.
התמונה הגדולה
הנתונים מישראל מראים שרק מיעוט קטן מהאוכלוסייה מקבל ייעוץ פנסיוני אמיתי. השאר? נמצאים במצב של "לא יודע, לא רוצה לדעת".
המחקר מגיע למסקנה ברורה: הבעיה לא בחוסר מידע – היא בחוסר יכולת לפעול עם המידע הזה.
השורה התחתונה
ההימנעות מפנסיה היא תופעה נורמלית ומובנת. היא לא אומרת שאתם עצלנים או לא אחראיים – היא אומרת שהמערכת לא בנויה בצורה שמאפשרת לאנשים רגילים לקבל החלטות טובות בקלות.
הצעד הראשון? להבין שאתם לא לבד, ושההתנהגות הזאת היא תגובה אנושית טבעית למורכבות מיותרת. מכאן יהיה קצת יותר קל, אבל חשוב. את זה אתם יודעים.
